הקתדרלה הארמנית גיאורגיוס הקדוש
הרבה ארמנים חיים בטביליסי, ויש גם כמה כנסיות ארמניות. החשובה שבהן היא הקתדרלה על שם גיאורגיוס הקדוש. זוהי כנסיה גדולה, שנוסדה במאה ה-13, והיא מוקפת בגן גדול ובמכלול של מבני ציבור ארמניים. המבנים הנוכחיים רובם מן המאה ה-18. זהו מקום התכנסות פולחני וחברתי חשוב בשביל הארמנים, שגם נוהגים לקיים את זבחי הכבשים שלהם לכבוד אירועים משפחתיים שונים או חגים לאומיים, במתקן העשוי לדבר בחצר הקתדרלה. הכנסיה הארמנית אינה זהה לכנסיה הגיאורגית, והיא עומדת בפני עצמה, עם קתוליקוס משלה, אבל דברים רבים דומים בשתי הכנסיות. בכנסיה הארמנית אין בדרך כלל איקונוסטזיס (מחיצה מעוטרת המפרידה בין העושים בקודש לבין הציבור) כנהוג בגרוזיה, וכמובן, שפת התפילה היא ארמנית ולא גיאורגית. שתי השפות שונות, וגם הא"ב שלהן שונה. בכנסיה יש פרסקאות מעניינים וקברים חשובים בחצרה.
הא"ב הארמני
לארמנים היה איש רוח והוגה דעות בשם מסרופ משטוץ, שחי במאה הרביעית. הוא היה האיש שליקט, חיבר וערך לארמנים את הא"ב שלהם, שהיו בו 36 אותיות. לימים נמלכו הארמנים והוסיפו עוד 3 אותיות, כך שהיום יש להם 39 אותיות. נתקנאו הגרוזינים בארמנים ופנו אל מסרופ משטוץ שיחבר גם להם א"ב משלהם. אסף מסרופ משטוץ את כל אותיות הא"ב הארמניות, השליכן בפני המשלחת הגיאורגית שהתיצבה לפניו. נפלו האותיות ונשברו. אמר מסרופ משטוץ: עכשיו אספו את כל השברים האלה ותעשו לכם א"ב משלכם. וכך עשו. את ה"אמת ההיסטורית" הזאת מספרים הארמנים בגאווה רבה והגרוזינים מסכימים איתם בשמץ של הודאה בקדמותו של הא"ב הארמני על פני זה הגרוזיני.
