המוזיאון הלאומי לאמנות
כשמדברים על המוזיאון הלאומי לאמנות של גיאורגיה צריך להפריד בין שני דברים: המוזיאון עצמו, כלומר – המבנה, והיצירות המוצגות בו. במוזיאון אוסף של אמנות גרוזינית מלפני 2,000 שנה ועד סוף המאה ה-20, עם מגוון רחב ומעניין ביותר של יצירות. בפני המבקר המערבי נחשף עולם שלם ועלום, ובעיקר מרתקות היצירות מן המאה ה-20, בהן בולטות עבודותיו של שלווה קיקודזה (Kikodze), שיצר בראשית המאה ה-20 ציורים מצויינים, סרקסטיים ובוטים. בקומה הראשונה אולם המוקדש לתערוכות מתחלפות. התערוכה העכשווית היא של הצייר בן זמננו גיה בוגדזה (Gia Bugadze), וזוהי תערוכה מרתקת ביותר של ציורי ענק המערבים פנטסיה ומציאות. באוסף המוזיאון נמצאים גם ציורים של צייר יהודי גיאורגי, שלום קובושווילי (1941-1877), צייר פורה במיוחד, שהרבה לתאר בציורים את ההווי היהודי של יהודי גרוזיה.
עד כאן האוספים. מכאן למבנה: קשה לתאר במלים את תחושת העליבות של מבקר המגיע למוזיאון הלאומי לאמנות של גיאורגיה ורואה בניין ישן, קירותיו מתקלפים ומכוסים קורי עכביש, ללא תאורה מתאימה (רעה חולה האופיינית לכל מבני הציבור בברה"מ לשעבר), התמונות תלויות כלאחר יד, ללא הסברים, לעתים אפילו ללא שם הצייר. ולא כדאי אפילו להזכיר את מצב השירותים. קשה ומעליב.
השירותים
נושא השירותים הציבוריים קשה לשיחה ישירה. בנושא זה מקבלת גרוזיה מקום של כבוד בין שאר מדינות ברה"מ לשעבר (להוציא רוסיה – שבה התרחשו שינויים מפליגים בתחום זה בעשור האחרון), ושאר מדינות העולם השלישי (כולל סין). במילה אחת – זוועה. אין מקום ציבורי בגרוזיה שיש בו שירותים העונים על צרכים מינימליים של המבקר בהם, וגרוע מזה. לא כדאי להיכנס לתיאורים פלסטיים וריחניים, אבל המבקר צריך להתכונן נפשית לנושא הזה. בכפרים קטנים, בבתי האיכרים, המצב אפילו מחפיר מזה. ושוב – בלי פרטים – פשוט לא יאומן. ראו הוזהרתם.
שעות פתיחה
ימים א', ג', ד', ו', שבת 11:00 – 16:00.
כתובת
Gudiashvili 1
